Abstract:

מאמר זה בוחן את מודל הסבסוד הישראלי של מסגרות טיפול לגיל הרך, דרך פרספקטיבה בינלאומית של חמש מדינות השוואה: אוסטרליה, בריטניה, גרמניה, פינלנד וספרד. בחינה זו מעלה שורה של ממצאים מרכזיים בדבר אופיו וטיבו של מודל זה. באשר לאופיו נמצא, שבישראל נוהג מודל סבסודי של "שוק למחצה", שבו המדינה מממנת את המסגרות וארגונים ללא כוונת רווח מפעילים אותן. באשר לטיבו, נמצא שישראל נמצאת בקבוצת המדינות שבה שיעור השתתפותם של ההורים בעלותן של המסגרות המסובסדות הוא גבוה מאוד, וזאת אף שהמודל פרוגרסיבי במידת מה. זאת ועוד, בחינת השתלבות של ילדי הגיל הרך במסגרות המסובסדות מלמדת שישראל נמצאת קצת מעל אוסטרליה וגרמניה, שבהן שיעורי השימוש הנמוכים ביותר. יתר על כן, נמצאו פערים משמעותיים ביותר בין האוכלוסייה היהודית לערבית בשיעור השתתפות של ילדי הגיל הרך במסגרות מסובסדות. בהקשר זה נטען שניתן להסביר פערים אלה בין השאר בהיצע הקטן מאוד של מסגרות מסובסדות ובעלויות של מסגרות אלה להורים ערבים בעלי הכנסה נמוכה. (מתוך המאמר)

Publisher's Version